פסק-דין בתיק ת"ק 48028-10-12

הרקע והצדדים

1.      התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת, בעתירה לפיצוי בסכום של 3,212 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה, בשל  חובות ונזקים שנותרו בדירה ששכרה הנתבעת מן התובע.

2.      התובע טוען כי הנתבעת עזבה את הדירה כאשר נותרו חובות בשל שימוש בחשמל, מים וחוב ארנונה, כאשר היה צורך בניקון הדירה וביצוע תיקוני נזק וצבע, ובשל כך גם נגרם לו הפסד עקב אבדן הכנסה מהשכרת הדירה.

          התובע פירט כי הנתבעת השתמשה בחשמל תוך "מעקף" של המונה המתייחס למבנה המושכר, ובדומה השתמשה במים באופן שלא נרשם השימוש המלא שנעשה בפועל, ובשל כך הוא שילם עבור חשמל ומים בהם השתמשה הנתבעת ובנה.

3.      הנתבעת טוענת כי שילמה את מלוא חובה, כי לא ניקתה את הדירה מאחר וקיבלה אותה מהדיירים הקודמים כשהיא אינה נקיה, וכי במועד קבלת הדירה היא היתה במצב גרוע ולא משופצת.

4.      בדיון שהתקיים בפני העידו הצדדים וכן שני ילדיה של התובעת ועד נוסף מטעמה, חבר קרוב.

5.      המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה האם נותר לנתבעת חוב בגין השימוש בחשמל, מים או ארנונה, ובאם הותירה הנתבעת נזק או לכלוך בדירה אשר בגינם היא חייבת בפיצוי התובע.

דיון והכרעה

5.      לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבעת בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

6.      התובע לא עמד בנטל השכנוע המוטל עליו להוכיח כי הנתבעת השתמשה בחשמל או במים עבורם לא שילמה. התובע לא הביא את החשמלאי המוסמך שהתקין את מונה החשמל הנוסף עבור המבנה המושכר, ואין טענה כי מדובר במונה מסודר של חברת חשמל.

יתרה מזו, התובע טען כי חשבון החשמל של הנתבעת היה נמוך באופן בלתי סביר, כאשר לא הביא ראיה כלשהי לחשבון החשמל הכולל ששולם, ואם הוא היה גבוה מהרגיל, אם לאו.

בדומה, לא הוכח מי התקין את מונה המים הנפרד עבור המבנה המושכר ומהי הצריכה "העודפת" עבורה לא שילמה הנתבעת, במיוחד בשים לב לתשלום הנוסף שבוצע בחודש מרץ 2012 (נ/1).

7.      עם זאת, לאחר עיון בתמונות שצורפו לכתב התביעה ולאחר ששמעתי את דברי הנתבעת, מקובלות עלי טענות התובע הנוגעות לנזקים ולכלוך שנותרו בדירה. הנתבעת אינה מכחישה שהותירה את הדירה מלוכלכת ופגומה, אלא שלטענתה כך קיבלה אותה. הנתבעת לא הוכיחה טענה זו והיא אף סותרת את סעיף 3 להסכם שנחתם על ידי הצדדים (וצורף לכתב ההגנה) ובו הצהרת הנתבעת כי המושכר "במצב טוב, תקין וראוי לשימוש ומתאים למטרותיו, וכי הוא מוותר בזאת על כל טענה מכל סוג ומין שהוא ביחס למושכר...". זאת ועוד, הנתבעת התחייבה כאמור בסעיף 7.1 להסכם "לשמור על ניקיונו של המושכר וסביבתו" ומצב המבנה כפי שנראה בתמונות אינו תואם - וזו בלשון המעטה - התחייבות זו.

8.      הנזקים שנגרמו לתובע לא הוכחו על ידו. לא צורפה כל קבלה או אסמכתא לסכום הנדרש עבור ניקיון המושכר או עבור תיקוני הנזקים והצביעה. בנסיבות אלה, על בית המשפט להעריך את סכום הפיצויים הראוי על דרך האומדנה.

          לאחר שבחנתי פעם נוספת את התמונות המעידות על המצב הגרוע בו הושאר המבנה עם פינויו - אשר לא הוכחשו על ידי הנתבעת - אני קובעת כי הנתבעת חייבת לפצות את התובע בסכום כולל של 1,100 ש"ח, בערכים להיום, עבור ניקיון, תיקונים וצבע, והפסד דמי שכירות.

סוף דבר

8.      התביעה מתקבלת בחלקה.

הנני מורה לנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 1,100 ש"ח וכן הוצאות משפט בסכום של 250 ש"ח, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבעת, שאם לא כן יישאו סכומים אלה הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

הגשת בקשת רשות ערעור  לבית המשפט המחוזי בלוד בתוך 15 ימים.